קירבייק קודיס נ' יצחק אטיאס- חברה לעבודות בנין בע"מ

פסק דין

פסק דין זה עניינו תביעה שהגישו התובעים אזרחי תורכיה, אשר הועסקו באתרי בניה של חב' יצחק אטיאס – חברה לעבודות בניין בע"מ (להלן: "הנתבעת") בישראל, בשנים 2001-2004. בתביעה טענו התובעים לקיומם של יחסי עובד מעביד בין כל אחד מיחידי התובעים לנתבעת; וביקשו לחייב את הנתבעת בהפרשי שכר (מכוח ההסכם הקיבוצי בענף הבניין ולחילופין על בסיס חוק שכר מינימום), בפיצויי פיטורים ובזכויות מכוח ההסכם הקיבוצי בענף הבניין, בסכום כולל של כמיליון וחצי ₪.

את הדיון בתביעה אפתח בהצגת הצדדים ובהגדרת התקופה הרלוונטית לתביעתו של כל אחד מהתובעים. בסיומו של שלב זה, אפנה לבחינת שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים בעת הרלוונטית לתביעתו של כל תובע – סוגיה שבמחלוקת. משם אעבור לקביעת התשתית העובדתית הנחוצה לדיון בעילות התביעה שבפני ואסיים בבירור פרטני של רכיבי התביעה השונים - הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, זכויות מכוח ההסכם הקיבוצי בענף הבניין ובטענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת.

הצדדים:

1.כמפורט בפתיח לפסק הדין, התובעים כולם היו בתקופה הרלוונטית לתביעה זו ונכון להיום, אזרחי תורכיה. בחודש נובמבר 2008 הגישו התובעים את התביעה נשוא פסק דין זה. במאמר מוסגר ולמען הסדר הטוב יצוין, כי כתב התביעה מנובמבר 2008 כלל שני תובעים נוספים על אלה המנויים בכותרת לפסק דין זה, אשר תביעותיהם נמחקו בהחלטה מחודש אוגוסט 2010 (התובע בתיק ע"א 3375/08, מר מחמווט טופאל והתובע בתיק ע"א 3378/08, מר אוזדמיר אלי). למען הסר ספק, פסק דין זה איננו מתייחס לתביעותיהם של התובעים שנמחקו.

2.הנתבעת הינה חברה קבלנית לעבודות בניין בע"מ אשר בין השנים 2001 ו-2004, הקימה מבנים בקריית גת ובאשקלון.

3.התובעים הועסקו באתרי בניה של הנתבעת בקריית גת ובאשקלון כדלקמן:

התובע קירבייס קודיס – מיום 29.7.2001 עד 27.7.2003 – 24 חודשים.

התובע, בילגילי עומר – מיום 29.9.2002 עד 22.1.2004 – 15.75 חודשים.

התובע, בילגילי ראמזן – מיום 11.10.2001 עד 8.2.2003 – 16 חודשים.

התובע, בירול צ'אקל – מיום 29.9.2002 עד 13.11.2003 – 13.5 חודשים.

התובע, ייביק שרף – מיום 13.10.2002 עד 25.9.2003 – 26 חודשים.

התובע קירבייק אוסמן – מיום 29.7.2001 עד 25.9.2003 – 26 חודשים.

שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד:

4.בתביעתם טענו התובעים לקיומם של יחסי עובד מעביד בינם לנתבעת, במהלך העסקתם באתרי הבניה של הנתבעת.

לטענת הנתבעת הועסקו התובעים באתרי הבניה שפעלו בקריית גת ובאשקלון כעובדים של חברה קבלנית תורכית בשם - Tuzucuogku Construction And Forgein Trade Company LTD (להלן: "החברה הקבלנית") – איתה התקשרה בקשרי קבלן מזמין לביצוע עבודות בניין (שלד, ריצוף וטייח) במיזמי בניה אותם קידמה. זאת בדומה להתקשרויות שנעשו עם קבלני משנה אחרים בענף הבניין (קבלני חשמל, אינסטלציה וכו'), אשר פעלו באותם אתרים ממש. בנסיבות אלה ביקשה הנתבעת לדחות את תביעת התובעים מהנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה ובין כל אחד מהתובעים.

בשאלה זו - שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים – יתמקד הדיון בפרק זה.

5.בפסק הדין שניתן בדב"ע נב/142-3, חסן עליאה אלהרינאת נ' כפר רות ואח' (פד"ע כד 535) (להלן: "פסק דין כפר רות"). נדרש בית הדין הארצי לתוקפם של הסדרי העסקה בהם מעורב צד שלישי. לעניין זה נקבע שם:

"בהסדרי העסקה שמעורב בהם צד שלישי בנוסף לעובד ולמשתמש בעבודתו – תכריע תמיד השאלה – בין מי למי מתוך שלושת הגורמים הרלוונטיים (העובד, המשתמש בעבודה והצד השלישי) נוצרו במפורש או מכללא (מכוח התנהגות) יחסים משפטיים שעניינם מתן עבודה בתמורה.

בדרך הטבע תהא הנחת המוצא כי העובד והמשתמש בעבודתו הם הצדדים האמיתיים הניצבים משני עברי המתרס של חוזה העבודה, ועל המבקש להפריך הנחה זו ולטעון כי הצד השלישי הינו המעביד הנכון, להוכיח את טענתו, הוא יוכיחה אם ישכיל להראות כי בשני מישורים קיימת התקשרות משפטית (במפורש או מכללא) למתן עבודה בתמורה: בין הצד השלישי לעובד ובין הצד השלישי למשתמש בעבודה.